קרין ניניו נ' ישרוטל בע"מ

פסק - דין

התביעה בתיק זה היא לפ"פ בסך 5,833 ₪ לפדיון חופשה בסך 2,800 ₪ ושכר בגין שעות נוספות בסך 7,566 ₪.

התובעת הועסקה ע"י הנתבעת במלון "ספורט" באילת, בתפקיד מדריכה ומאמנת כושר וזאת מינואר 2005 ועד מרץ 2006.

התובעת דורשת פיצויי פיטורין הן מכוח הבטחת המנהל הישיר, והן מכוח זכאותה על פי חוק פיצויי פיטורין עקב העתקת מקום מגורים.

לתובעת שולם בגין חופשה סך 800 ₪ בלבד והיא דורשת היתרה וכן דורשת היא בתביעה זו 291 שעות עבודה לפי שכר של 26 ₪ לשעה, זאת מאחר והתובעת לא ניצלה הפסקה מידי יום והתברר לה בדיעבד כי הנתבעת, שלא כדין, קיזזה משכרה שעה אחת מידי יום, אף שהיא עבדה באותה שעה ולא יצאה להפסקה.

בכתב ההגנה נטען, כי התובעת עבדה בנתבעת מיום 20.1.2005 ועד 15.2.2006 בלבד.

התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורין, מאחר והתובעת עזבה את העבודה בנתבעת, שמיקומה באילת בעקבות נישואיה לתושב אילת, דבר שאינו מקנה זכאות לפיצויי פיטורין על פי חוק.

גם המעבר מאילת, שהיא עיר פיתוח לבת-ים, שאינה עיר פיתוח, אינה מקנה זכאות לפיצויי פיטורין על פי חוק.

עוד הוכחשה הבטחה שנטען כי ניתנה ע"י המנהל הישיר, לתשלום פיצויי פיטורין מה גם שהבטחה כזאת אינה בסמכותו.

נטען כי, התובעת קיבלה תשלום עבור 13 ימי חופשה, בהתאם לתקופת עבודתה וכן קיבלה תשלום עבור 7 ימי חג, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בענף המלונאות.

התובעת אינה זכאית לשכר עבור שעות העבודה בנתבעת, מאחר והתובעת במסגרת תפקידה, ערכה סיורים במלונות הנתבעת באילת וניתנה לה יד חופשית בקביעת סידור העבודה. הנתבעת נתנה אימון בתובעת בעניין ניצול ההפסקות וניכתה את שעת הפסקת האוכל בצהריים, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי.

בדיון בפנינו העידו התובעת ובעלה, ומטעם הנתבעת העידה הגב' שלי גוטנר מנהל משאבי אנוש בנתבעת.

להלן הכרעתנו:-

באשר לזכאות לפיצויי פיטורין

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת התפטרה מהעבודה.

התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורין עקב נישואיה והמעבר מאילת מקום מגורי בעלה לבת-ים זאת מאחר וחוק פיצויי פיטורין מקנה זכאות לפ"פ לעובדת שנישאת ועוברת למקום מגורי בעלה סעיף 8 לחוק פ"פ ,דבר שלא מתקיים במקרה זה.

באשר לטענה הנוספת כי התובעת זכאית לפ"פ עקב הבטחה מצד הממונה בנתבעת-

בשלב ההוכחות נטען ע"י התובעת ובעלה, כי התביעה לפיצויי פיטורין היא מכוח ההבטחה שניתנה לתובעת ע"י המנהל הישיר מר נדלר, שביקש מהתובעת, כאשר הודיעה על התפטרותה עקב נישואיה, להמשיך ולעבוד תקופה נוספת ובתמורה הבטיח כי ישולמו לה פיצויי פיטורין.

ב"כ התובעת מפנה בסיכומיו לדברי העדה מטעם הנתבעת, אשר לא מכחישה את הבטחתו של מר נדלר לתובעת כי ישולמו לה פיצויי פיטורין. טענתו מדברי העדה עולה המסקנה כי מר נדלר היה רשאי להבטיח פיצויי פיטורין זאת מאחר ופנה ו..."ביקש הרבה פעמים פיצויי פיטורין לעובדים שלו...".

ב"כ התובעת מפנה גם לעדותו של בעלה של התובעת, אשר היה נוכח בעת מתן ההבטחה ע"י מר נדלר. עד זה ציין, כי קיבלו את בקשתו של מר נדלר כי התובעת תמשיך לעבוד עוד מספר שבועות בחדר הכושר הבטיח מר נדלר כי ישולמו לתובעת פיצויי פיטורין.